אל תמהרו להפיק לקחים

 

אביעזר יערי, הארץ, 11.10.06

 

רק בעתיד נוכל לקבוע מה היו הישגיה של המלחמה בלבנון ומחדליה

 

לכאורה, כבר עתה אנחנו יכולים להעריך את התפוקה האסטרטגית של מלחמת לבנון השנייה. מצד אחד, הרחקנו את חיזבאללה מגבול ישראל, הבאנו להחלטת או"ם ראויה שאיפשרה כניסת כוחות לדרום לבנון, חיזקנו את סיכוייה של ממשלת לבנון, הרסנו חלק מהתשתיות ששימשו את חיזבאללה ועוד. מצד שני, לא יצרנו ניצחון מכריע, כוח ההרתעה שלנו נחלש והתברר שצה"ל אינו מוכן כהלכה ומצב הרוח הלאומי משקף חולשה.

 

כל אלה יכולים להיחשב הישגים או מחדלים אסטרטגיים, כי עדיין איננו יודעים אם יחזיקו מעמד לטווח הארוך. אין לנו מושג איך ייראו הדברים: האם יניבו המשך של תהליך חיובי שיביא לחיזוק המדינה הלבנונית ולהחלשת חיזבאללה; האם תקטן או תגדל המעורבות הסורית והאיראנית בלבנון; האם יתחזק או ייחלש קונסנסוס ערבי נגד הציר חיזבאללה-סוריה-איראן ובעד שלום עם ישראל; האם השפעות ארה"ב ואירופה יתמידו בכיוון החיובי והאם צה"ל ינצל כהלכה את "השיעור לדוגמה" שקיבלנו באדיבות נסראללה באשר למחדלינו בשדה הקרב.

 

מטבע הדברים, ללקחים אלה דרושה פרספקטיווה. ראוי לזכור את טיבם המסובך של לקחים אסטרטגיים ארוכי טווח ואת יכולתם גם להטעות, כפי שלימד אותנו ניסיוננו. ממלחמת קדש יצאנו בנסיגה ש"גנבה" לנו את פירות הניצחון. אך בפרספקטיווה הרחוקה יותר השגנו 11 שנות שקט שהיו חיוניות מאוד לבניית המדינה.

 

ממלחמת ששת הימים יצאנו בתחושת מנצחים ש"השמים נראו הגבול". למשך שנים הפקנו את ה"לקח" שהערבים למדו, סוף-סוף, שאין להם אופציה צבאית למלחמה נגדנו ושהם מודעים לכך. עד כדי כך היה הלקח מוצק, שעוד בשבוע האחרון לפני מלחמת יום כיפור לא הפנימה הנהגת המדינה את ממשות המלחמה העומדת בשער.

 

ממלחמת יום כיפור יצאנו, בסופו של יום, מנצחים מבצעית. כמה שנים לאחר מכן סאדאת התייצב בירושלים, דבר שהביא לשלום בין מצרים לישראל, אולי ההישג האסטרטגי הגדול ביותר מאז מלחמת השחרור. נפנה עתה למלחמת לבנון הראשונה ב-1982, וניזכר ששנה לאחר פרוץ המלחמה הזאת הביא ניצחוננו לחתימת הסכם שלום בין ישראל ללבנון.

 

אך מכאן התהפך הגלגל והכל החל מתפוגג. כשיצאנו משם אחרי 18 שנה כבר צמח בלבנון אויב גדול יותר. אז כיצד ניתן להפיק לקחים אסטרטגיים? בשלושה רבדים: ברובד האסטרטגיה הצבאית, אם נעשית בדיקה כהלכה ניתן להתחיל מיד במתן מענה למודוס אופרנדי החדש של היריב ולמחדלים שנחשפו אצלנו בשדה הקרב; ברובד האסטרטגי-מדיני קצר הטווח, ניתן לגבש בהקדם מדיניות שמטרתה לחזק את תוצאותיהם החיוביות של הלקחים.

 

וברובד הלקחים ארוכי הטווח, שהוא, כפי שתואר, בעל תכונות של אי ודאות רבה ואי יציבות, דרושים אורך נשימה ופרספקטיווה מתאימה להסקת מסקנות. דרושה גם ספקנות גדולה לגבי מה שאנחנו חושבים שלמדנו. לכן, לא צריך למהר להפיק עתה לקחים אסטרטגיים ארוכי טווח ממלחמת לבנון השנייה. לבנון היתה ונשארה קרקע טובענית שסיכויים וסיכונים נעוצים עמוק בהרכבה החברתי והמדיני, ובגורמי הכוח הפועלים בה ובסביבתה.

 

הכותב הוא מפקדה לשעבר של המכללה לביטחון לאומי