החמצנו את השלום עם סוריה

 

דני מור, שער הגולן, 26.8.06

 

מאז מלחמת יום כיפור הגבול הסורי היה שקט, הצבא הסורי נחלש אך שמר על שקט בגבול. חשבנו שאין צורך לדאוג ולא צריך למהר לעשות שלום איתם.

 

ראשי הממשלות, כל אחד בתור, נדרשו לעניין סוריה אך דחו את זה כי לא היה איום סורי על ישראל. גם בתקופת מלחמת לבנון 82-00 מצאנו דרך לא לפגוע בסוריה שכבשה את לבנון וניהלה את המלחמה של חיזבאללה נגדנו.

 

הכי קרובים לשלום עם סוריה היו רבין וברק, אך רבין נרצח לפני בדיוק כשהחל לארגן את משאל העם, וברק שהיה מוכן לוות על כל רמת הגולן אך לא על החוף המזרחי של הכינרת החמיץ את השלום עם סוריה.

 

עכשיו אנחנו רואים בבהירות רבה יותר כמה חסר לנו השלום עם סוריה. אם היינו נמצאים בשלום עם סוריה לא היה עובר דרכם נשק מאיראן לחיזבאללה, החיזבאללה לא היו מאיימים עלינו ואיראן לא היו יכולים להיעזר בסוריה כדי לאיים על ישראל.

 

החמצנו את השלום עם סוריה. לפני שבע שנים לא היה קשר בין איראן לסוריה, סוריה היתה חופשייה לעשות שלום איתנו, עכשיו סוריה קשורה לאיראן – הרבה נשק עובר מאיראן לסוריה ויש להם תוכנית משותפת שהולכת ומתגבשת בעזרתו של נסראללה לתקוף את ישראל ולכבוש את ירושלים. עכשיו אין להם צורך בשלום עם ישראל הם משוכנעים שישיגו את רמת הגולן בלי שלום.

 

אין לנו את האפשרות לחיות במאזן אימה עם המדינות הערביות שסביבנו. אנחנו צריכים להיות כל הזמן יותר חזקים. אם יש לנו פצצות אטום אסור שיהיה להם. אנחנו לא נשתמש בפצצות האטום אלא אם נהיה בסכנת השמדה ממש, הם עלולים להשתמש בהן כדי להשמיד אותנו. העולם המערבי לא יכול למנוע מהערבים להתחמש בפצצות אטום, כל זמן שיש לישראל פצצות כאלה גם הם ידרשו שיהיה להם, לכן מצב מלחמה מסוכן מאוד לנו.

 

בסוף יהיה שלום עם סוריה אבל רק אחרי מערכה נוספת שעלולה להיות קשה מאוד ויקרה מאוד.  השלום הוא רשת הביטחון שלנו – מצרים וירדן אינן יכולות לתקוף אותנו כאשר הן מחויבות לשלום איתנו, הן יכולות להפר התחייבויות אבל זה יותר קשה. הסכמי שלום עם מדינות ערביות יגדילו את רשת הביטחון שלנו ויקשו על הערבים להשמיד אותנו יותר מכל כוח אחר.

 

לא ברור איך נגיע מהמצב בו אנחנו נמצאים היום לשלום עם סוריה ולבנון, אלא אם יהיה נס, אנחנו זקוקים לנס הזה.