חלוץ, תעשה טובה!

 

דני רשף, מושב חוסן, 22.8.06

 

גם לו הינו עוצרים את צמיחת המשק, מצמצמים את סלילת הכבישים, מדלדלים את המשטרה, מקטינים את החינוך, מזניחים את מצוקות החברה ומשקיעים הכול בביטחון ספק אם התוצאה במלחמה האחרונה יכלה להיות שונה. גם לו כל הטנקים היו מצוידים במיגון הכי דמיוני, כל החיילים באמצעי ראיית לילה, תקן שלא קיים אפילו בצבא ארה"ב, וכולם היו מקבלים מים ואוכל בזמן – אי אפשר היה לשנות את תוצאות המלחמה כי הממשלה והקבינט היו נחושים לנהל את המלחמה כתחרות מי יכול לגרום יותר נזק ולהחריב יותר ומי ישבר ראשון.

 

בכל רגע היה לישראל, למרות המודיעין המשובש, למרות התקלות בציוד וההתארגנות הלקויה, היכולת והאמצעים להכריע את המערכה, להביא אותה לעורף האויב ולמוטט את הגנתו ויכולתו המבצעית. לא מצוקה תקציבית או חיל מילואים לא מאומן עד הסוף מנעו את ההישג הזה אלא הססנות תמוהה של ממשלת ישראל להכריע נחרצות את המהלך שהיא עצמה יזמה. הססנות שיתכן ותרשם בהיסטוריה כאחת מהצורות ההזויות והמוזרות ביותר לנהל מלחמה.

 

כאשר חייל מילואים גדול, נחוש, מלא מוטיווציה והבנה של האיום, מגויס למלחמה, מתוזז בפקודות סותרות, מקבל המחשה יום יומית לבלבול, לחוסר ההחלטיות והנחישות של הממשלה וצמרת הצבא וממתין בשטח מוכה קטיושות להיות קורבן סטטיסטי לקטיושה מקרית, כמו בכפר גלעדי, כי אז אי אפשר לעצור את גל הביקורת והתסכול הגואה.

 

מחסור במים, ציוד לא תקין והיתקלויות דו צדדיות בין כוחותינו היו בכל המלחמות אולי אפילו יותר. כאשר יש נחישות, תחושה של השגיות והצלחות כי אז הכול נשכח ונמחל, כאשר התחושה שכל הנכונות, הנחישות וההקרבה בוזבזו לשווא כי אז התקלות עולות וצפות בחומרה כפולה.

 

אין שום הוכחה ששפע תקציבי הוא ערובה לצבא טוב יותר, בהחלט יתכן שיהיה לנו צבא בזבזני יותר הנשען על טכנולוגיה ולא חשיבה יצירתית. יש יתרון במצוקה תקציבית מסוימת. ההתעסקות לכן בתקשורת בסוגיות התקציב, ההזנחה המתמשכת בגבול הצפון, משל לא היתה כאן אינתיפאדה קשה ברוב אותן השנים, והלוגיסטיקה המבצעית עושות חסד עם האחראים לכישלון ומסיתות את הוויכוח לבליל של בעיות לוגיסטיקה. משל המלחמה היתה תקלה לוגיסטית של קצין החמוש ולא כשל מנהיגות מדינית.

 

הדרג הפוליטי חייב לשלם את המחיר וסופו שיודח בתהליך פוליטי, בלחץ ציבורי או בצורה הכואבת של ועדת חקירה – ועדה שלעולם לא באמת מתקנת את הליקויים אבל טובה בלסלק את האנשים. ככל שימהרו להסתלק יחסכו מאיתנו את זמן הדמדומים הפוליטי שמחירו הכלכלי והמדיני יתווסף לנזקי המלחמה הקשה.

 

חלוץ, תעשה טובה לכולנו ולך הביתה! לא בגלל שגיאות העבר שכן אף אחד לא חסין משגיאות. בעיקר לך הביתה מפני שאיבדת את האמון של חלק משמעותי מהעם והצבא. יהיה בלתי אפשרי לנהל תהליך אמיתי של הפקת לקחים מולך. אתה שהובלת אישית חלק מהתהליכים בצבא ושחלק גדול מהמטכ"ל מרגיש מחויב לך אישית. לא בגלל העבר אלא בגלל הצורך לעצב את צה"ל אחרת ומהר.

 

 

תגובות

 

שלום דני,

אני לא מבין איך עברת מ"כשל מדיני" ל"כשל צבאי"?

מי לא הכריע את המלחמה "הססנות תמוהה של ממשלת ישראל" או חלוץ?

אם ממשלת ישראל היססה למה חלוץ צריך להתפטר?

איך צריכה היתה להראות ההכרעה במלחמה הזאת?

אולי אתה נסחף עם ההמונים?

בברכה

דני מור

 

לדני מור שלום.

אכן תקלה שלי שלא הסברתי. את הדרג המדיני מסלקים במעשה פוליטי. תיאורטית ומטפורית אני בחרתי בהם ואני צריך לסלק אותם. לא כך הרמטכ"ל שהוא דרג מתמנה ולא נבחר. הדגשתי - כרגע מיידית ודחוף צריך לעסוק במערכת לימוד הלקחים שבפניה עומד הצבא.

זו התופעה הכי טבעית שאדם, כל אדם, שעמד מאחורי תפיסה מסוימת שנכשלה יתחיל להגן על עצמו כאריה פצוע יצדיק וימצא הרבה סיבות מדוע היא כשלה ומדוע בעצם היא בעיקרה עדיין נכונה. באווירה כזו כשחלק מהקצינים הבכירים תלויים לקידומם בהמלצת הרמטכ"ל לא יכול!!! דגש על המילה 'לא יכול' להתפתח שיג ושיח חופשי וענייני בלימוד לקחי המלחמה ובמבנה הארגוני והתקציבי של הצבא. לכן דווקא הרמטכ"ל צריך ללכת ראשון, לא בגלל האחריות על העבר אלא בגלל הצורך הדחוף ללמוד לקחים לעתיד.

הדרג הפוליטי זו אופרה אחרת לגמרי והמציאות היא שגיבורינו לא ירדו מהבמה עד שיגררו אותם מצווחים ומנפנפים בידיים.

בהערכה

דני רשף