זכות השתיקה

 

ענת גוב, וואינט, 23.1.05

 

 

עכשיו פתאום אתם מתעניינים בדעתו של השמאל המושתן? ויותר מזה – מצפים לעזרתנו?

 

"איך לא קם אפילו שמאלני מושתן אחד", זעק פנחס ולרשטיין בתוכנית "עובדה", "אפילו שמאלני מושתן אחד", שיצא נגד מהלכיו הקלוקלים של ראש הממשלה. "שתיקת הכבשים של השמאל", כינה זאת בזעם יו"ר מועצת יש"ע בנצי ליברמן במסיבת העיתונאים שבה התייצבה המועצה פה אחד מאחורי קריאתו של ולרשטיין להפר חוק. ואמונה אלון הקובלת במדור זה (19.1) על "אבירי איכות השלטון" שמקבלים את התנהלותו הקלוקלת של שרון בשלווה סטואית.

 

פתאום כולם נורא מתעניינים בדעתם של השמאלנים המושתנים. כאילו לא עשרות שנים דיברנו ודיברנו וכתבנו וכתבנו ודיברנו וכתבנו, ושיירת המתנחלים המשיכה לדהור קדימה בלי להביט לאחור. עשרות שנים עשיתם בשמנו מעשים שגרמו לנו ללכת חפויי ראש, להתבייש להסתכל בראי, להתבייש בישראליות שלנו. עשרות שנים שהשמאלנים המושתנים האלה מסתובבים עם גוש בגרון וכאב בלב (כן כן, כאב. בדיוק אותו כאב שאתם מרגישים עכשיו. אין דבר יותר כואב מלחיות בניגוד לאמונותיך וערכיך). כאב שזלזלתם בו והעדפתם לבטל אותו כפינוק ועצלנות. ולמרות שמאלניותנו המושתנת, כל השנים הללו לא שכחנו לרגע את אחריותנו לשלמות העם, ולא הטפנו לבנינו לסרב לפקודות הצבא, אחריות שממנה משתמטים עכשיו מנהיגיכם ורבניכם. אז עכשיו פתאום אתם מתעניינים בדעתנו? ויותר מזה – מצפים לעזרתנו?

 

ולגבי הדרך שבה מתנהלים הדברים. אז כן, נכון, אתם צודקים. זה לא מריח הכי טוב. התנהלותו של ראש הממשלה היא לא ממש לפי ספר ההליכות והנימוסים. אבל האם לא זו ההתנהלות שהביאה אתכם לאן שאתם? אותה התנהלות שהערצתם, וחיקיתם כמו תלמידים טובים? פתאום זה מסריח לכם? אנחנו פשוט כבר רגילים לריח הזה. אולי זה לא נורא מפריע לנו עכשיו, במיוחד שהרוח משתנה והריח נישא למקום אחר.

 

ולא מדובר כאן במוסר כפול, אלא בסדר עדיפויות מוסרי. מה יותר מזעזע אותי – קומבינות פוליטיות מלוכלכות או המשך הכיבוש? הבחירה המוסרית היא בין הרע לפחות רע. ומכיוון שגם בעם וגם בכנסת יש רוב למהלכים המדיניים (רוב רוב, רוב יהודי, רוב מוצק, מובהק, מוגדר, מוכח, מוחשי ומגובש), אין פה בעיה מוסרית אמיתית אלא יותר קוסמטית. עם בעיות קוסמטיות אפשר, מסתבר, לישון בלילה.

 

אז נכון, אנחנו לא "יפי נפש" כפי שהתיימרנו להיות, אבל אנחנו גם לא מטומטמים. ואם אלוהים שעה לתפילתנו והפך את לבו של אריק שרון, מלך מלכי ההתנחלויות, להבין שאי אפשר לשלוט על עם אחר, אז כן, אנחנו שותקים. אנחנו שותקים ומהלכים על בהונות, עוקבים בדריכות אחר המאבק ביניכם ובינו, מאבק מיתולוגי בין שני טיטאנים מעולם עתיק, שהצד שלכם, בראיית עולם הוליוודית משהו, רואה אותו כמאבק בין הטוב המוחלט לבין הרע המוחלט ואילו הטיטאן שמולכם, בראייה מציאותית יותר, נלחם על הרע במיעוטו.

 

שאלוהים יעזור לו.