הידיעות על פעילותה היו מוקדמות מדי

 

עוזי בנזימן, הארץ, 27.8.04

 

אין רע בספין תקשורתי סביב תחילת ההכנות למימוש תוכנית ההתנתקות, אם אכן אפשר היה להתקדם. אלא שבינתיים אי-אפשר

 

1. מלה בסלע

 

מינהלת סל"ע (סיוע למפונים מרצועת עזה וצפון השומרון), שעל תחילת פעולתה הוכרז בקול תרועה רמה בראשית השבוע, משוכנת בלשכת שר הדתות בשכונת גבעת שאול בירושלים. דלת עץ חומה חוסמת את הכניסה אליה ומבואה נוחה, שבה מפוזרות ברשלנות כמה אדניות, מקדמת את פני הנזקקים לשירותיה. מאחורי הדלת נמצא משרד מרווח, בן שלושה חדרים, וכן פינה לאחסון ציוד משרדי ובה מכונת צילום.

 

שלשום לפני הצהריים, ביום שבו צוטטו ב"ידיעות אחרונות" מקורות בכירים בלשכת ראש הממשלה ובמשרד המשפטים, המספרים כי רבע מכלל המיועדים לפינוי כבר הודיעו על הסכמתם, ישבו במינהלת סל"ע שני אנשים: פקיד ומזכירה. למי שטרח לסור אליהם כדי לברר את הליכי הפינוי והפיצוי, השיבה המזכירה כי הנוהל הוא פנייה בכתב למשרד ראש הממשלה. ארבעה ימים לפני כן, כאשר בישרה לשכת ראש הממשלה על תחילת פעילותה של המנהלת, השיבה המזכירה כי החדרים עדיין ריקים, כי רק בשבוע הבא הם יאוישו בעובדים המתאימים ורק אז ניתן יהיה לתקשר עם יונתן בשיא, שהועמד בראש המנהלת. בשבוע הבא ימונה גם דובר, הודיעה המזכירה בתשובה לשאלת עיתונאי, יש כמה מועמדים.

 

חממות בהתנחלות נוה דקלים שבגוש קטיף, לפני כשבועיים.

המשך ההשקעות הפרטיות במגזר החקלאי והעסקי בגוש אינו

מעיד על אוכלוסייה שמתכוננת לפינוי. תצלום: לימור אדרי

 

אין רע ביצירת ספין תקשורתי סביב ההכנות ליישום תוכנית ההתנתקות; זה אפילו רצוי כדי להפגין נוכחות ולהמחיש שרעיון הנסיגה אינו משאלת לב או הצהרת כוונות בלבד, אלא מרשם מעשי לביצוע. זה נכון כאשר ליוזמה הזאת אכן יש תשתית ארגונית ממשית ולמי שמוביל אותה יש יכולת פוליטית משכנעת להוציאה אל הפועל. התמונה קצת שונה כאשר הבשורה על תחילת פעולתה של המנהלת מופצת ארבעה ימים לאחר כישלונו המביך של אריאל שרון בוועידת הליכוד, וכאשר הנתונים על נכונותם של 2,000 מתנחלים (מתוך 7,300) להתפנות, מתפרסמים לפני שהמנהלת החלה למעשה בפעולתה. בנסיבות אלו, ההודעות הרשמיות וההדלפות המכוונות מועדות לעשות סיבוב של 180 מעלות ולהכות בפרצופם של מחולליהן: אורבת להן סכנה שייתפשו כמניפולציה תקשורתית שאין מאחוריה ממש. והרי שרון אומר לכל מי שנפגש אתו בימים אלה שאמינות הבטחותיו לנשיא בוש, ואמינות מחויבותו למימוש תוכנית ההתנתקות, עומדת בראש דאגותיו ומנחה את כל מהלכיו.

 

במשרד החוץ נהגו לתדרך דיפלומטים צעירים היוצאים לשליחותם הראשונה בחו"ל: "עשית ולא דיווחת - כאילו לא עשית"; בלשכת ראש הממשלה מאמינים כנראה בכלל הפוך: "דיווחת ולא עשית - כאילו עשית".

 

2. שתיקה בשקל

 

מימוש תוכנית ההתנתקות יעלה כסף רב. במערכת הביטחון מעריכים כי הוצאותיה בלבד ינועו בין 1.5 מיליארד ל-2 מיליארד שקל. עלות פינוי האזרחים (1,200 משפחות ובהן 7,300 נפש) עשויה להגיע ל-1.5 מיליארד עד 2 מיליארד שקל נוספים (על פי הערכה לא מוסמכת). בתקציב המדינה לשנה הבאה אין ביטוי לסכומים האלה. מהיכן יבוא הכסף?

 

ההסבר הרשמי אומר כך: התקציב הכולל לביצוע ההתנתקות בשנת 2005 ייקבע בתום עבודת ועדות ההיגוי העוסקות בתכנון הפינוי. האומדן הראשוני של העלויות מוערך בכ-1.5 מיליארד שקל (פחות ממחצית ההערכות הבלתי רשמיות). לפיכך, תוקצבה הרשאה להתחייב להוצאה בהיקף כזה כאשר ביצוע ההוצאה בפועל יהיה בהתאם להחלטות הממשלה בעתיד. עוד מסבירות ההודעות הרשמיות, ש"הממשלה הסמיכה את ראשה ואת שר האוצר לגבש את מקורות המימון ליישום ההתנתקות, בין השאר ממקורות מימון חיצוניים, ובמידה ויידרש - לעדכן את גג ההוצאה ואת יעד הגירעון". במלים אחרות, בתקציב המדינה לא הוקצו סכומים למימון ההתנתקות; יש הבנה עקרונית על הוצאה נוספת, מחוץ לתקציב, בהיקף של 1.5 מיליארד שקל, שמימונה יגיע, אם משינוי יעד הגירעון או גג ההוצאה הממשלתית, ואם מגיוס הון בחו"ל.

 

האופי המעורפל, ואולי המטעה ביודעין, של ניסוח החלטות הממשלה בעניין מימון תוכנית ההתנתקות, מלמד לא רק על חוסר הוודאות העמוק האופף אותה, ולא רק על הקשיים הפוליטיים הנערמים בפני ראש הממשלה בבואו לממש אותה (סירוב השרים השוללים את התוכנית לתת ידם להקצאה תקציבית מוגדרת להוצאתה אל הפועל), אלא גם על מצוקה כלכלית אמיתית: כיצד ימומן הפרויקט? יש אנשים שנפגשו לאחרונה עם שרון, ושהבינו ממנו כאילו יש באמתחתו הבטחה אמריקאית לסייע בעניין. לשכת ראש הממשלה מכחישה זאת מכל וכל: להיפך, מדגישים שם, ארה"ב הבהירה כל השנים שהיא מתנגדת לבנייה בשטחים ואנחנו יודעים שאין בדעתה לממן את פירוקה. בלשכה מסבירים כי בתקציב 2005 הובלעו 1.5 מיליארד שקל למימון ההתנתקות, אך ההקצאה נעשתה באופן שלא יגדיל את שיעור הגירעון ולא את גג ההוצאה. כך נהגה הממשלה גם בעלויות הקמת גדר ההפרדה, מזכירים בלשכה. גורמים אחרים העוסקים ביישום התוכנית מבהירים כי אין ציפייה למענק מיוחד מארה"ב אלא לסיוע אמריקאי בהשגת הבנה בשוק הכספים הבינלאומי לחריגות ישראליות מיעד הגירעון ולגיוס אשראי לצורך מימונו של הפינוי.

 

אולי. מה שבטוח הוא שגוש קטיף עדיין נכלל בתוך האזורים המוגדרים על ידי המדינה כבעלי עדיפות לאומית, שלהם היא מזרימה כספים מיוחדים ולתושביהם היא נותנת הטבות חריגות, בגלל רצונה המוצהר שיתגוררו שם.