שישי ב' ניסן תשס"ב                                                                                        15.03.02

 

אורנה שמעוני

 

 

שנה קשה של שכול וכאב עוברת על עם ישראל, אני מחבקת את המשפחות שעולמם התהפך בן יום על ידי מרצחים פלסטינאים. השגרה הפכה לשכול. דווקא משום כך עלינו לקחת את גורלנו בידינו.

 

עלינו לקבוע את גבולותיה של מדינת ישראל גם בלי שלום, לפי הקו המנחה האחד מדינה  יהודית דמוקרטית - לעולמים רוב יהודי. השלום שנראה היה בשער ביתנו נסוג קילומטרים. אנחנו חייבים להכתיב את התהליכים גם אם מנהיגות הפלסטינאים אינה רוצה בהדברות. האופק  נראה לנו, צריך להגיע אליו במדיניות מוגדרת שלנו.

 

לא לתת לערפאת ולארגוני הטרור להכתיב את התהליכים, את המדיניות ומשך הזמן של הממשלות.

 

לא לתת לו לנצח בטרור להכות בטרור עד חורמה. צה"ל צריך להמשיך בסיכול הטרור בכל הכח. צה"ל פועל ככל יכולתו כדי לא לפגוע בחפים מפשע באמהות וילדים. אבל צריך להגן על ילדנו בהרחקת הטרור וחיסולו. אני מתנגדת מאוד לסרבנות, לא זו הדרך להיאבק על טוהר הנשק ועל מדיניות, סרבנות היא חרב בלב הדמוקרטיה. המאבק  בפעילות חריגה צריך להיות בפעילות כמו שלנו, בכלים דמוקרטים.

 

אנו קוראים לממשלה, במקביל למאבק בטרור לקבוע את גבולותיה של המדינה לפי המטרה - מדינה יהודית דמוקרטית עם רוב יהודי לדורות. לא נוכל להימנע אחרי הגדרה כזאת מהעברת ישובים יהודיים שנמצאים בתוך אוכלוסייה ערבית צפופה לגושי  אוכלוסייה יהודית גדולה  ורצף טריטוריאלי בגבולות מדינת ישראל.

 

לא הקו הירוק הוא המנחה אלא מדינה שלעולמים תהיה עם רוב יהודי.

 

אם פעם חשבתי שיכולה להיות "ארץ ישראל השלמה" עם שוויון מלא לכל אזרחיה, מדינה דו לאומית עם חיי שלווה ושקט. ברור לי היום שמדינה דו לאומית תביא לחיסול העם היהודי בארץ ישראל. נאומיהם של חברי הכנסת הערבים, דווקא הם ולא מנהיגי הפלסטינאים מחוץ למדינת ישראל, הביאוני להבנה שהם חותרים למדינה פלסטינאית מצד אחד, ובבוא היום מדינה פלסטינאית שניה בגבולותיה של מדינת ישראל. גם אם זכותנו ההיסטורית היא על כל ארץ ישראל, זכותנו לחיות במדינה יהודית דמוקרטית עם רוב יהודי לדורות חשוב ממנה. שנה וחצי ביקרנו בישובים ביהודה ושומרון בדיונים מעמיקים, עם המון הבנה אחד לשני ואי הסכמות גדולות. התיישבות מפוארת ואנשים מאמינים בעלי ערכים ביהודה שומרון וחבל עזה. אי אפשר לטאטא אותם, הם לא חיות מעופפות הם אחינו, אתם אנו חייבים להמשיך בשיח קבוע, איתם נגיע גם להסכמות הרבה יותר מאשר עם הפלסטינאים. איתם נגיע להכרעה דמוקרטית בקלפי.

 

היוזמה הסעודית לא מלהיבה אותי ואני מתריעה מכך ששוב תשמש את השמאל לציטוטים והבטחות כי רק נסכים לה והנה "בא השלום". זה רק ירחיק את ההכרעה. גם בלבנון המתנו שנים ארוכות להסכם עם סוריה ללא הצלחה, השמאל התנגד בחריפות ליציאה חד צדדית מלבנון. היציאה מלבנון הייתה ניצחון גדול של צה"ל ומדיניות אמיצה של הממשלה. ממשלה צריכה לקחת הכרעות קשות בימיים קשים.

 

ההכרעה המתבקשת בימים שאין סיכוי לשלום קרוב היא לקבוע את גבולותיה של המדינה לפי תנאי אחד רוב יהודי לעולמים במדינה דמוקרטית ובמקביל להמשיך בניסיונות הדברות. הסקרים חוזרים ומראים שיש רוב במדינה בעד פשרה טריטוריאלית מכאיבה לעת שלום, אל נחכה לשלום עכשיו, נכריע עכשיו.  אם נוביל את התהליכים לא נרגיש כמובסים אלא כמנצחים. הגדרת  הגבולות תאפשר הפרדה מהפלסטינאים וללא ספק תביא ליותר בטחון. בטחון יביא את מדינת ישראל ליום השביעי - לחיזוק החברה, התמקדות בחינוך, צמצום הפערים, צמיחה כלכלית ובטחון לאזרחי המדינה.