כ"א תמוז תשס"ב 1.7.02

 

 

 

מסיימים את מלחמת ששת הימים

מתכנסים למדינה יהודית דמוקרטית

 

קבוצת פעולה במסגרת תנועת ההיפרדות

 

 

 

'היום השביעי' - מצגת

 

 

תנועת "היום השביעי" קמה ב-5 למרץ 2002 כ"א אדר תשס"ב, על רקע תחושת התסכול מהמצב הביטחוני והמדיני.

 

 

התפיסה הרעיונית:

·       התהליכים גורפים אותנו לכיוון של מדינת אפרטהייד דו לאומית עם דמוקרטיה ליהודים וחסות לערבים.

 

·       האחריות היא בידנו. איננו יכולים לעצב את המהלכים מתוך תלות מוחלטת בחברה הפלסטינית.

 

·       בלי גבול מוגדר למדינה, יאפיל רוב ערבי על הזהות היהודית של מדינת ישראל.

 

·       יש צורך לוותר על חלקים מארץ ישראל כדי להבטיח, לדורות, קיומה של מדינה יהודית דמוקרטית.

 

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------

 

 

מצע התנועה:

 

מתוך הרצון לעצב את המהלכים ולא להיסחף אחריהם.

 

מתוך אמונה שלא ערפאת והתנזים יקבעו את גורל מדינת ישראל אלא החלטתנו בלבד.

 

מתוך ידיעה  שנאלץ להמשיך ולהיאבק על קיומנו באזור.

 

מתוך הביטחון שבחברה הישראלית רב המשותף על המפלג וכי יש לקיים דיאלוג עם ובין כל הזרמים בחברה – אנו, אנשי "היום השביעי", קוראים לסיים בהצלחה את מלחמת ששת הימים ולהתכנס לגבולות שיאפשרו קיומה של מדינה יהודית דמוקרטית.

 

בעתיד, כאשר ישתנו הנסיבות במזרח התיכון והעם הפלשתיני יפנה להגשים את שאיפותיו בשכנות לישראל, נושיט לו יד לשלום.

 

יותר משאנו חוששים מהטרור - אנחנו מפחדים מאובדן הדרך.

 

רק בידנו הדבר!

 

 

מתוך המצע נגזרות הפעולות הבאות:

 

·       הקמת גבול מדיני זמני, ברור ועם רוב יהודי מוצק, בינינו לבין הפלסטינים במהלך חד צדדי.

 

·       ויתור על חלקי ארץ וכינוס תושבי התנחלויות אל תוך תחומי מדינת ישראל: עם כל הכאב שבפינוי אנשים מבתיהם, חובתנו המוסרית היא להצטמצם בגבולות שיאפשרו מדינה יהודית דמוקרטית מבלי לשלוט על עם אחר.

 

מתווה אפשרי הוא התוכנית הפרטנית, האחראית והמעשית של קבוצת 'שגיא- שר' שבמסגרת מכון ון ליר. יוזמה זו ממליצה על היפרדות מדינית כשלב התחלתי והכרחי בתהליך ארוך טווח.

 

פעולות  אלה יאפשרו לנו לטפל:

·       בבעיות חברה ורווחה בוערות כולל יחסי הגומלין עם אזרחים החיים כאן במיעוט.

 

·       בטיפוח הקשר בינינו לבין הקהילות היהודיות בתפוצות.

 

·       בקיום דיון פתוח ודמוקרטי בשאלות של דת ומדינה, אופי המשטר, זכויות יסוד.

 

 

הגישה ההסברתית,  במטרה להביא לתמיכה רחבה בציבור הישראלי:

 

·       התנועה פונה בעיקר למרכז הישראלי ומקיימת דיאלוג עם כל חלקי החברה הישראלית המסכימים למטרה: 'מדינה יהודית דמוקרטית' ומוכנים להתפשר לשם כך, על חלקים מארץ אבות.

 

·       איננו מאשימים או פוסלים, בני פלוגתא פוליטיים. אנו מציגים מטרה ובונים הסכמה סביבה. הטיעונים, הביקורת ו/או התמיכה במהלכי הממשלה והחברה בישראל נגזרים מתוך המטרה. חובת ההנהגה  להכריע בעתידה של מדינת ישראל לא כנגזרת של האירועים השוטפים אלא כפועל יוצא של המטרה.

 

·       אנחנו מדגישים כי למרות שאיפתנו לשלום, לא ברור שהמהלכים שאנו מובילים אליהם אכן יביאו שלום, אבל הם ישפרו את איכות החיים, הלכידות והביטחון בחברה הישראלית.

 

·       אנחנו משתפים פעולה עם כל הקבוצות להן גישה ומטרה דומות.

 

·       לתפישתנו, השתלטות החשיבה הביטחונית על החשיבה האזרחית משבשת את האיזון בהחלטות הממשלה, שיבוש המוקרן על החברה הישראלית כולה. נפעל לקידום החשיבה האזרחית והמדינית בישראל.

 

·       סדר היום האזרחי במדינה יהודית דמוקרטית הוא מטרת 'היום השביעי'.

 

 

'היום השביעי'  www.7-day.co.il

 

 

 

 

שאלות ותשובות

 

 

למה חסרה המילה שלום במצע, האם אינכם מאמינים בשלום?

אנחנו לא מתיימרים להבין באמת את החברה הערבית והפלשתינית. יש בה מגוון של ביטויים וזרמים וכל אחד דולה לעצמו מתוך החברה הערבית את השקפתו הפוליטית ולא בהכרח את האמת העובדתית. גם נוכח המבוכה הזו חובה עלינו להגדיר לעצמנו איזו מדינה אנחנו רוצים ומה יהיו ערכיה. ולפעול למען המטרה הזו במינימום תלות ביאסר ערפאת ומטרותיו. המטרה מתכנסים למדינה יהודית דמוקרטית' המוותרת לשם כך על חלקים מארץ אבות  ניתנת להגשמה גם באופן חד צדדי. אנחנו מאמינים שאגב כך גם יגדל הסיכוי להסדר יציב בינינו לפלשתינים אבל לא יכולים להבטיח שאכן כך יקרה. אחרי הכל אנחנו במזה"ת, אזור אלים ולא דמוקרטי בלי קשר לסכסוך בינינו לפלשתינים.

 

מה עיקרי המחלוקת שלכם עם המתנחלים?

בסדר העדיפות שלנו ראשית מדינה יהודית, שנית מדינה דמוקרטית ולשם כך אנחנו מוכנים להתפשר על ארץ ישראל. להבנתנו המתנחלים מעדיפים מדינה יהודית, ארץ ישראל ומוכנים להתפשר על הדמוקרטיה לסוג של דמוקרטיה ליהודים בלבד.

 

מה הכוונה מדינה יהודית?

איננו מתכוונים להשליט את ההלכה על חיינו אבל אנחנו מתכוונים לחזק את הזיקה והמחויבות ליהודי הגולה. להעמיק את לימודי ההיסטוריה היהודית וזרמי החשיבה ביהדות. לשמור על צביון יהודי בהתנהגותם הפומבית של מנהיגנו ובעיקר, לשמור על רוב יהודי מוצק במדינה.

 

האם אין סתירה בין מדינה יהודית למדינה דמוקרטית?

אכן, אל מול המודל המושלם של דמוקרטיה יש סתירה. מצד שני אין דמוקרטיה מושלמת באף מדינה בעולם. חלקן מעדיפות תפקוד יעיל על פני ייצוגיות, לחלקן אחוז חסימה גבוהה המונע ייצוג דעות מיעוט ולחלקן חוקי התאזרחות כה נוקשים עד שחלק גדול של האוכלוסייה, החי שנים רבות, לא יכול להשתתף ולהכריע דמוקרטית בגורלו. למעשה מספר התצורות של הדמוקרטיה כמספר הדמוקרטיות.

היהודים לא הגיעו למזרח התיכון כדי להלחם נגד עם הארץ היושב כאן דורות כדי להביא מעט דמוקרטיה למעט אנשים. לו כך הדבר הייתה הציונות אכן מעשה מאד לא מוסרי. היהודים הגיעו לאזור רק כדי להקים לעצמם מדינה ולהיות כעם בין עמים. מכאן גם הדילמה הנוצרת ממיעוט מושרש בארץ, השותף לדמוקרטיה הישראלית אך גם בן עם הנמצא בעימות היסטורי עם היהודים. לכן מדינה יהודית דמוקרטית אינה דמוקרטיה מושלמת, כפי שאין כזו באף מקום אחר בעולם, אבל היא פשרה סבירה לאור הנסיבות.

 

במה אתם שונים מתנועות ההפרדה האחרות?

תנועות ההפרדה האחרות המציעות נסיגה חד צדדית ו/או גדר מתמקדות בפתרון צבאי לבעיה נתונה. הם פורחים בדעת הקהל גם בגלל מצוקת הפיגועים הביטחונית. במקרה ותהיה רגיעה ביטחונית, על רקע זכרונו הקצר של הציבור,  עלולה הקרקע להישמט מאותם קבוצות. אבל רגיעה ביטחונית אינה פתרון מדיני ואינה תחליף לצורך של ישראל להגדיר לעצמה את מטרתה וזהותה. אנחנו מתמקדים במטרה המדינית גם כאשר אין פיגועים, לא כתגובה למצב עכשווי אלא כתמרור לעתיד.

 

כיצד אתם מתכוונים להתכנס לאותה מדינה יהודית דמוקרטית, כהגדרתכם, מבלי לתת פרס לטרור?

כאשר יש מטרה ותוכנית אפשר לנצל את האירועים בשטח לקידום המטרה. למשל לנצל הצלחות מדיניות וצבאיות כדוגמת 'חומת מגן' כדי להכריז ולבצע עוד שלב קטן בתוכנית ולהכריז על פינוי מקצת המאחזים הרחוקים. או לנצל את תפיסת אוניית הנשק 'קרין אי' בעבר, למהלך דומה. הצמדת צעדי ההתכנסות להצלחות תחת הכותרת "אסטרטגיה של ניצול הצלחה" יכולה לשדר נחישות וצמידות למטרה גם תוך כדי התכנסות לגבולות חדשים.

 

קל לדבר באוויר, אל איזה מפה אתם מדברים?

אנחנו מדברים על גבולות שהמרכיב העיקרי בהם הוא דמוגרפי ושבהם הרוב המוחלט, מעל 80% הם יהודים, באופן כללי מתווה קלינטון, כלומר גבולות 67 עם תיקוני גבול – הישוב היהודי הגדול סביב ירושלים (עוטף ירושלים) וגוש אריאל. רוב השכונות הערביות בירושלים יעברו אל מחוץ לתחומי המדינה ורק אזור הליבה, הר הצופים וירושלים העתיקה, מה שברק כינה 'האגן הקדוש' יישאר בידינו,  כן יישאר בידנו אזור ביטחון בבקעת הירדן. גבולות אלו הם חד צדדים וניתנים לשינוי בהתאם למו"מ עם הפלשתינים אם וכאשר הוא יתקיים.

 

כיצד ישתלבו, לתפישתכם, ערביי ישראל במדינה 'יהודית דמוקרטית'?

העימות בינינו לפלשתינים מביא בהכרח למתח קשה עם ערביי ישראל. המתח הזה לא יכול להצדיק פגיעה במעמדם כאזרחי המדינה. ברור שערביי ישראל יסתייגו מהגדרת המדינה כמדינה יהודית. לכן עלינו לחזק דווקא את המשותף האפשרי סביב הזהות הדמוקרטית של המדינה. משותף שמחייב שוויון מלא של כל האזרחים. ישראל יכולה לעמוד בדילמה הזו ולהישאר דמוקרטית רק כאשר הרוב היהודי בה מוצק ויציב.

 

 

 – היום השביעי –