הדברים שאמרה איילת בכנס יסוד 'הח"צ' בנצר סירני

 

איילת קלטר, תל אביב, 7.4.02

 

 

בראשית דברי אני רוצה להודות למארגנים על האפשרות שניתנה לנו, אנשי היום השביעי להיות להגיד ולשתף.

 

אני חושבת שזה קרה לפני כחודש

משהו נשבר בי

נשבר חזק.

סא"ל אייל וייס נהרג לבנה אמרו.

מודעת אבל כתבות כמה תמונות ואייל?  הייה.

מיקה בת אחותו בת השמונה דפדפה בעיתון יומיים אחרי ואמרה: "איילת אני ממש לא מבינה. איפה התמונות של איילי? למה יש שמות אחרים כתבות אחרות תמונות אחרות. איילי נהרג הם לא מבינים?

הוא נהרג רק לפני יומיים."

הבטתי במיקה ראיתי את עיניה הנוצצות וניסיתי להסביר לה... ניסיתי ולא יכולתי.

וכי מה אסביר לה. שכאן בארץ המוזרה הזו התמונות מתחלפות כל שעה?

וכי מה אלמד ילדה בת שמונה  שכאן נהרגים כל הזמן?

וכי מה אגיד? על מה? למען מה? למען מי?

שתקתי!

ומיקה חיבקה אותי חיבקה חזק. ובכתה.

בכיתי אתה.

אני חושבת שאצלי זה קרה לפני כחודש.

 

ואצלנו? מתי זה קרה אצלנו?

ביוני 67?

 

(מתוך מגילת העצמאות)

"בארץ ישראל קמה מדינה יהודית מדינת ישראל, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית של העם היהודי זו זכותנו הטבעית להיות ככל עם ועם העומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית"

 

ואם בתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית הקמנו את מדינת ישראל האם זכות זו אינה מטילה עלינו את החובה לעצב את דמותנו?

 

האם כך ראינו?

 

ועוד נאמר

"מדינת ישראל תהא מושתת על יסודות החירות, הצדק והשלום... תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה .. תהיה נאמנה לעקרונותיה"

 

האם שלטון כיבוש יכול לשמר עקרונות אלו?

האם אין סתירה מהותית ובלתי ניתנת ליישוב בין מטרתנו כמדינה יהודית דמוקרטית לבין המציאות בה אנחנו שולטים זה 35 שנה על עם אחר?

 

האם אין אנו מסרסים את כל אושיות חברתנו?

 

הבחירה היא בידינו בלבד.

אנחנו ורק אנחנו יכולים להיות אחראיים לגורלנו.

בידנו היכולת לעצב את המהלכים.

בידנו היכולת לבחור מהי הדרך בה נלך.

בידנו הכוח לבנות מחדש.

 

אנחנו אנשי היום השביעי,

מטרתנו העיקרית היא  - היות מדינה יהודית דמוקרטית.

 

מאמינים שמתוך הרצון לעצב את גורלנו אנו, יש לבצע התכנסות לגבולות דמוגרפיים, המאפשרים לנו רוב יהודי על ידי היפרדות חד צדדית. היפרדות שכולה חזרה לעצמנו .

 

היפרדות זו מחייבת המשך תהליך הידברות עם הפלשתינאים והיא באה מתוך ידיעה אמיתית שזו ורק זו הדרך.

 

מעל במה זו אנחנו, אנשי היום השביעי, קוראים לשיתוף פעולה עם כל התנועות, שיתוף פעולה שיעצים את כוחנו אל מול המציאות הרותחת המסכנת, את קיומינו הפיסי והערכי.

 

רק בידינו הדבר.