המוסר של ג'ימי קרטר

 

דני רשף, מושב חוסן, 18.1.07

 

איראן של ימי השאה היתה מדינה מושחתת מאד, באמות מידה מערביות, וממוצעת באמות מידה מזרח תיכוניות. השרות החשאי - ה"סוואק" - הטיל מורא על האוכלוסייה האיראנית לא פחות מכל "מוחבראת" אחר במזרח התיכון. איראן של השאה היתה גם בת ברית יציבה של ארה"ב וגורם מייצב במזרח התיכון כולו.

 

כמנהג האמריקאים מדד ג'ימי קרטר, נשיא ארה"ב מאז ינואר 1977, את העולם במושגים אמריקאים שלדידו הם גם "אוניברסלים". השאה אמנם עשה רפורמות במשטרו ב-1976, כולל זכות בחירה לנשים וביטול האריסות הפאודלית במדינה. למרות זאת דרש הנשיא קרטר, בפרץ של התנשאות מוסרית, להעמיק את זכויות האזרח באיראן. דרש וגם איים בסנקציות חריפות. כשהחלה מהפכת חומייני לחלחל מבעד לסדקים של זכויות האזרח, כבל למעשה, ג'ימי קרטר המוסרני את ידי השאה מלהתמודד עם הסכנה למשטרו. משהתמוטט לבסוף משטר השאה בתחילת 1979 קרס איתו גם מאזן הכוחות שייצב את אזור מאגר הנפט העולמי, אזור המפרץ הערבי/פרסי. ביומרה להביא "דמוקרטיה" מערבית לעמים אחרים ולשחרר אותם מעריצותם הם לא שונה ג'ימי קרטר של אז מג'ורג' בוש של היום.

 

מאז נהרגו, עונו וגורשו באיראן ועיראק מיליונים, פרצה לעולם המהפכה המוסלמית של חומייני בהוצאות להורג המוניות בתחילתה ובתליות בכיכר השוק בהמשכה. מלחמת איראן-עיראק פרצה באוקטובר 1980, מלחמת כוויית ב-1991 ומלחמת עיראק השניה ב-2003 והטבח נמשך. בכל מדד, זכויות האדם באיראן ובעיראק גרועות היום יותר מאשר בימי השאה ואפילו מביימי סדאם חוסיין בעיראק.

 

למעשה כל מדיניות ארה"ב במזרח התיכון מאז 1979 ועד היום היא תולדת יהירותו המוסרית ובורותו החברתית של ג'ימי קרטר וניסיון מתמשך לייצב את מה שקרס אז. תחילה תמכה ארה"ב בסדאם חוסיין בכבודו ובעצמו במלחמתו באיראן ב-1980 כדי לבלום את המהפכה האיראנית. לאחר מכן התגייסה ארה"ב לגרש את אותו סדאם חוסיין, בן טיפוחיה משכבר, מכוויית ב-1991. היום, לאחר שהופל סדאם חוסיין, מי שנחשב בעולם הערבי-סוני כמחסום בפני איראן השיעית והמתפשטת, צריכה ארה"ב בעצמה לבלום את האיראנים בעיראק וזאת אפילו ללא תמיכת העולם הערבי. אפשר לקבוע שבזכות האבן ששמט ג'ימי קרטר הסתבכה ארה"ב ומסתבכת בכל מעשיה במזרח התיכון והסיפור עוד לא נגמר.

 

לבד מהבוז העמוק שאנחנו צריכים לחוש לג'ימי קרטר, שמצא בליבו בספרו האחרון, להטיף לנו מוסר משל לא למד דבר מיהירותו שלו עצמו, גם לנו בחצרנו הקטנה יש לקח ללמוד. שום טובה לא תצמח לנו מכך שנגדיר מי הם הפלשתינים הטובים ומי הם הרעים, את מי צריך לחזק שישלוט בפלשתינים ואת מי להחליש. את הבחירות שהעלו את החמאס לשלטון לא הפלשתינים רצו ואת הממשל הדו- ראשי הפלשתיני שבו הנשיא משתק את ראש הממשלה ולהפך אכפנו אנחנו והאמריקאים ב-2002 כדי להעלים את ערפאת מבלי לסלקו. אם לא די לנו בלקח האמריקאי צריך שיהיה לנו לקח משלנו. אין ואסור לנו להתערב בחייהם של שכנינו. איננו יכולים לעצב אותם לצרכינו אלא רק לאחד אותם נגדנו.