ארץ שלושת המלחמות

 

דני רשף, חוסן, 12.8.04

 

 

שלוש מלחמות מתנהלות בעיראק במקביל. מנהלים אותן כוחות שונים ועוינים אחד לשני והמשותף ביניהן שהן מתנהלות נגד ארה"ב על אדמת עיראק.

 

המלחמה הראשונה מתנהלת בין כוחות הקואליציה לאנשי הבעת' החילוני מתומכי סדאם חוסיין, רובם מבני המיעוט הסוני הרגיל מאז ומתמיד לשלוט במדינה. אלו האנשים ששלטו במנגנוני הביטחון והצבא, נהנו משפע מפליג של הטבות ונזרקו למעגל האבטלה עם הכיבוש האמריקאי. הם נלחמים נגד ארה"ב על מעמדם כשכבה המובילה והשלטת בעיראק ועל השפע הכלכלי היחסי שהיה מנת חלקם. מבחינתם המאבק הוא לאומי-עיראקי בלבד ולא מאבק כלל מוסלמי נגד המערב על גב העיראקים.

 

רוב כוח האדם המנוסה בניהול מדינה כעיראק מצוי בתוך אותה אוכלוסייה סונית ותהליך שיקום העצמאות העיראקית ממילא משלב אותם במספרים גדלים והולכים. ככל שתהליך השתלבותם מחדש של וותיקי משטר הבעת' במנגנוני הממשל העיראקי מתקדם כך דועכת התנגדותם וסופה הפוליטי של אותה מלחמה כבר ניראה באופק.

 

המלחמה השניה היא מלחמת אל-קאעידה בארה"ב ובמערב. לאחר כיבוש עיראק נהרו למדינה, למה שנראה כזירה מתאימה להתמודד עם ארה"ב, אלפי פעילים להוטים מכל העולם. לרגע נדמה שהמלחמה בעיראק מנקזת אליה את מטורפי העולם המוסלמי ובכך מקילה על המערב. מוסלמים אלה אדישים לרעיון הלאומיות העיראקית. חלקם, ובמיוחד העומד בראשם מוצעב אל זרקאווי, מתעבים את האיסלאם השיעי יותר מאת המערב הנוצרי. הם אכן הוכיחו את שנאתם לשיעה בגל פיגועי דמים כגון פיגוע חג העאשורה בתחילת חודש מרץ האחרון. פיגוע בו נהרגו מעל ל 260 שיעים בחגם באחריות אל זרקאווי.

 

ככל שהמערב ממשיך בשגרת חייו אדיש לאלפי העיראקים המתים כך נכשל המאבק הזה של אל קאעידה. מאז הפיגוע במרץ השנה בספרד ברכבות מדריד וחשיפת פעילי הטרור המוסלמי העולמי בפקיסטן, ארה"ב ובריטניה לאחרונה, מתברר שאל קאעידה מתמקד מחדש במערב עצמו. זירת המאבק האמיתית היא ברחובות הערים ובמרקם החיים במערב. התפנית כבר מורגשת היטב במערב בתרגילי החירום ההמוניים, סידורי האבטחה המכבידים והכוננויות המתוקשרות. מבחינת אל-קאעידה, עיראק מתגלה כזירה מתאימה להלום באמריקאים אבל כזירה מבוזבזת במאבק העולמי של אל קאעידה. יש לאל קאעידה בעיראק עדיין מאגר פעילים ומשאבים אך תשומת הלב הועתקה לחזית אחרת והטרור המוסלמי בעיראק יחלש בהדרגה.

 

המלחמה השלישית המתנהלת בעיראק היא בין ארה"ב לאיראן על מעמדה של איראן כמעצמה אזורית עם יכולת גרעינית. רוב העדה השיעית בעיראק מונהגת על ידי האייתולה סיסטאני, רואה את עצמה ערבית ולא איראנית. היא מעדיפה להמתין בסבלנות לצאת ארה"ב מעיראק בעיקר מפני שבשיטת הממשל החדשה בעיראק משקל השיעים הופך למכריע. בכל אופן יש בין השיעים בעיראק, תומכי איראן ושונאי ארה"ב, רבים המוכנים להעמיד את עצמם ככלי שרת לרשות האיראנים, מוכנים להבעיר את הקרקע מתחת לחיילי ארה"ב כמשקל נגד לאיומים וללחצים של ארה"ב למנוע מאיראן נשק גרעיני. כמות הנשק האיראני שנתפס ברשות לוחמי 'צבא המהדי' המתבצרים סביב מסגד האימאם עלי הקדוש בנג'אף עם מנהיגם מוקטעדה צאדר ועשרות הסוכנים האיראנים שנלכדו מעידים על מלחמה בשרות ולמען איראן.  קרב חלוץ במאבק לעליונות גרעינית איראנית במזה"ת.

 

 

שלש מלחמות מתנהלות בעיראק במקביל. הראשונה, מלחמת שחרור לאומי מעול הכיבוש האמריקאי  הדועכת ככל שהעצמאות העיראקית משתקמת והעלית העיראקית המסורתית שוב מוצאת בו את מקומה. השניה, מלחמת האיסלאם הקנאי בארה"ב המאבדת מתנופתה ככל שאל-קאעידה מתמקד מחדש במערב וכל שמתגלה שלזירה העיראקית השפעה משנית על המערב ומלחמה שלישית, חשובה יותר, על העוצמה העתידית של איראן. תוצאות המלחמה הזו, שם בסמטאות נג'אף הרות גורל לנו כאן בישראל.

 

 

תגובות

נא לכתוב תגובה ולהקיש על send